המרת רישיון נהיגה מתאפשרת למי שעומד בתנאי ההמרה הנדרשים לפי תקנה 216 לתקנות התעבורה.
עולה חדש רשאי לבצע המרה עד שלוש שנים מיום עלייתו ארצה.

המרת רישיון לרכב ציבורי-מונית/אוטובוס מתבצעת לאחר עמידה בתנאי ההמרה ולאחר עמידה בתנאים הבאים:
  • העדר הרשעות תנועה ופלילי, קבלת אישור על העדר מניעה למתן התעודה לפי תקנה 15ב' לתקנות התעבורה
  • ביצוע וסיום קורס לנהגי רכב ציבורי שאישרה רשות הרישוי (נדרש ידע בשפה העברית כדי קרוא וכתוב)וקבלת תעודה על סיום הקורס
  • ביצוע מבחנים עיוני ומעשי בהצלחה

נהג שאינו עומד בתנאי ההמרה לרכב ציבורי, נדרש לעמוד בתנאים כלהלן:
  • תושב ישראל ומלאו לו 21 שנה
  • סיים שמונה כיתות לימוד לפחות
  • הוכיח לרשות הרישוי על פי מבחנים שקבעה את ידיעת השפה העברית, כדי קרוא וכתוב
  • העדר הרשעות תנועה ופלילית וקבלת אישור על העדר מניעה למתן התעודה לפי תקנה 15ב' לתקנות התעבורה
  • הוכחת כשירות נהיגה, לאחר ביצוע בדיקות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים
  • ביצוע וסיום קורס לנהגי רכב ציבורי שאישרה רשות הרישוי וקבלת תעודה על סיום הקורס
  • וותק בנהיגה שנתיים לפחות (לפי תקנה 189(ח) ניתן לחשב וותק נהיגה לפי הרישיון הזר)
  • ביצוע והצלחה במבחנים עיוני ומעשי

רישיון נהיגה להסעת נוסעים (אוטובוס זעיר).
לא ניתן להמיר רישיון זר. מבקש הרישיון נדרש לעמוד בתנאים הנדרשים בתקנה 189(ט) לתקנות התעבורה.

לא יינתן רישיון נהיגה לפי תקנה 183א (אוטובוס זעיר), אלא אם כן היה המבקש בעל היתר לפי תקנה 7(ב) לתקנות התעבורה (תיקון מס' 2), התש"ס-2000 או התקיימו בו כל אלה:
  • הוא תושב ישראל ומלאו לו 18 שנים
  • היה בעל רישיון נהיגה לפי תקנה 180 (דרגה B רכב פרטי) במשך שנתיים לפחות
  • העדר הרשעות תנועה ופלילי וקבלת אישור על העדר מניעה למתן התעודה לפי תקנה 15ב' לתקנות התעבורה
  • המציא אישור רפואי כאמור בסימן ג' לפרק השני בחלק ג', מהמכון הרפואי לבטיחות בדרכים, על התאמתו מבחינה רפואית לנהוג ברכב ציבורי מסוג אוטובוס זעיר
  • עבר קורסים שאישרה רשות הרישוי, על פי תכנית שאישרה, להכשרת נהגי רכב ציבורי מסוג אוטובוס זעיר, ובין השאר במתן עזרה ראשונה רפואית, כיבוי שריפות, הסעת ילדים ונהיגה נכונה בקורס האמור בתקנה 549(ב), עמד בהצלחה במבחנים בסיום הקורסים האמורים וקיבל תעודה או אישור על כך

מבקש רישיון נהיגה, שבידו רישיון נהיגה לאומי ממדינת המוצא.
בהתאם לתקנה 189(ח) לתקנות התעבורה, לענין תקנה זו ותקנות 190 ו-203(ב), רשאית רשות הרישוי לאשר כי תקופה שבה היה אדם בעל רישיון נהיגה לאומי כהגדרתו בתקנה 562, תיחשב כתקופה שבה היה בעל רישיון נהיגה בדרגה המקבילה לדרגת הרישיון הלאומי שלו במדינת המוצא.
אשר על כן, נוכח האמור, למבקש רישיון נהיגה לרכב ציבורי/כבד/אופנוע וכו', ניתן להכיר בוותק רישיונו הזר על פי תקנה זו.